מחשבון תשואה נדרשת לפי מודל CAPM

מחשבון התשואה הנדרשת לפי מודל CAPM מאפשר לכם לחשב חינם ואונליין איזו תשואה שנתית סביר לדרוש מנכס מסוים לפי רמת הסיכון שלו. מזינים ריבית חסרת סיכון, תשואת שוק צפויה ובטא של הנכס, ומקבלים את התשואה הנדרשת, את פרמיית הסיכון של השוק ואת פרמיית הסיכון הספציפית לאותו נכס. אפשר גם להזין תשואה צפויה בפועל ולראות מיד את הפער מול הנדרש.

איך משתמשים במחשבון

המחשבון בנוי משלושה שדות חובה ושדה אחד אופציונלי, והוא מחשב מחדש בכל הקלדה.

• ריבית חסרת סיכון: התשואה שאפשר לקבל על השקעה שנחשבת בטוחה, בדרך כלל אגרת חוב ממשלתית לטווח שמתאים לאופק ההשקעה שלכם. זו נקודת המוצא, הרצפה שמתחתיה אין סיבה להשקיע בנכס מסוכן.
• תשואת שוק צפויה: התשואה השנתית שאתם מעריכים שמדד השוק הרחב ישיג לאורך זמן. רבים נעזרים בממוצע היסטורי ארוך טווח ומתאימים אותו לתנאים הנוכחיים.
• בטא של הנכס: מדד לרגישות הנכס לתנועות השוק. אפשר להקליד ערך ישירות או להזיז את הסרגל בטווח שבין אפס לשלוש, ושני השדות מסונכרנים.
• תשואה צפויה בפועל: שדה אופציונלי. אם יש לכם הערכה עצמאית לתשואה שהנכס יניב, הזינו אותה כאן והמחשבון יציג את הפער מול התשואה הנדרשת. פער חיובי מוצג בירוק ופער שלילי באדום.

הפלט כולל שלושה מספרים. התשואה הנדרשת היא השורה התחתונה, כלומר התשואה השנתית שמפצה על הסיכון שהנכס מוסיף לתיק. פרמיית הסיכון של השוק היא התוספת שהשוק כולו מציע מעבר לריבית חסרת הסיכון, והיא זהה לכל הנכסים. פרמיית הסיכון הספציפית לנכס היא החלק שמשתנה מנכס לנכס, ונגזר מהבטא שלו. הטבלה בתחתית מציגה את התשואה הנדרשת בחמישה ערכי בטא, כדי שתוכלו לראות בבת אחת כמה משמעותי ההבדל בין נכס יציב לנכס תנודתי כשכל שאר ההנחות זהות.

מה בטא מודדת בעצם

בטא מתארת עד כמה מחיר הנכס נוטה לנוע יחד עם השוק. בטא של אחד פירושה שהנכס נע בדרך כלל בקצב דומה לשוק. בטא נמוכה מאחד מאפיינת נכסים יציבים יחסית, למשל חברות תשתית או מזון, שנוטים לרדת פחות בירידות ולעלות פחות בעליות. בטא גבוהה מאחד מאפיינת נכסים שמגיבים בעוצמה מוגברת, למשל חברות טכנולוגיה צעירות או חברות ממונפות מאוד.

חשוב להבין שבטא אינה מודדת את כל הסיכון של הנכס ואינה מודדת את איכות העסק. היא מודדת רק את חלק התנודתיות שמתואם עם השוק, והיא נאמדת מנתוני מחיר היסטוריים. חברה מצוינת עם בטא גבוהה עדיין תקבל דרישת תשואה גבוהה במודל, וחברה חלשה עם מחיר שנע לאט תקבל דרישה נמוכה.

סיכון שיטתי מול סיכון ספציפי

המודל מפריד בין שני סוגי סיכון. סיכון שיטתי הוא סיכון שנובע מגורמים שמשפיעים על השוק כולו, כמו שינויי ריבית, אינפלציה, מיתון או משבר גלובלי. אי אפשר להיפטר ממנו על ידי פיזור, כי כשהשוק יורד רוב הנכסים יורדים איתו.

סיכון ספציפי הוא סיכון שקשור לחברה או לענף מסוים, למשל שריפה במפעל, החלפת הנהלה, תביעה משפטית או כישלון של מוצר חדש. הסיכון הזה ניתן לפיזור, מפני שכשמחזיקים מספר גדול מספיק של נכסים שונים, האירועים החריגים נוטים לקזז זה את זה.

מכאן נובעת המסקנה המרכזית של המודל: השוק אינו מתגמל אתכם על סיכון שיכולתם לבטל בעצמכם בפיזור. רק הסיכון השיטתי, זה שמשתקף בבטא, זוכה לפרמיה. משקיע שמחזיק מניה בודדת נושא גם בסיכון ספציפי גדול, אך אינו מקבל עליו פיצוי בשוק לפי ההיגיון הזה. הרעיון הזה עומד בבסיס תפיסת מודל CAPM ובבסיס ההמלצה הרווחת לפזר.

לאילו החלטות התשואה הנדרשת משמשת

התשואה הנדרשת אינה מספר תיאורטי בלבד, והיא נכנסת למספר החלטות מעשיות.

• שיעור היוון בהערכת שווי: כשמעריכים חברה או פרויקט לפי תזרימי מזומנים עתידיים, צריך שיעור היוון שמשקף את הסיכון. עלות ההון העצמי שמתקבלת מהמודל היא רכיב מרכזי בו.
• החלטות השקעה בחברה: הנהלה שבוחנת הרחבת פעילות שואלת אם התשואה הצפויה מהפרויקט עולה על התשואה שדורשים בעלי המניות מרמת סיכון דומה. אם לא, עדיף להחזיר את הכסף לבעלי המניות.
• מבנה הון ועלות מימון: התשואה הנדרשת על ההון העצמי היא אחד המרכיבים בחישוב עלות ההון המשוקללת, ולכן היא רלוונטית לשאלות של מימון תאגידי ולתמהיל בין חוב להון.
• השוואה בין נכסים: כששני נכסים מציעים תשואה צפויה דומה, זה שדורש פחות פיצוי על סיכון הוא האטרקטיבי יותר. שדה התשואה בפועל במחשבון מאפשר להשוות במהירות.

הביקורות המרכזיות על המודל

למרות השימוש הרחב בו, המודל ספג ביקורת מהותית לאורך השנים.

• ההנחות אינן מציאותיות: המודל מניח משקיעים רציונליים, מידע זמין לכולם, אפשרות ללוות ולהלוות בריבית חסרת סיכון ואופק השקעה אחיד. אף אחת מההנחות אינה מתקיימת במלואה.
• בטא אינה יציבה: היא נאמדת מנתוני עבר, משתנה עם תקופת המדידה ותדירות המדידה, ולא בהכרח מנבאת את התנהגות הנכס בעתיד.
• קושי אמפירי: מחקרים מצאו שגורמים נוספים, למשל גודל החברה, מכפילי שווי ומומנטום, מסבירים הבדלי תשואות שהבטא לבדה אינה מסבירה. מכאן צמחו מודלים רב גורמיים.
• רגישות להנחות הקלט: פרמיית הסיכון של השוק אינה נצפית ישירות, וכל אומדן שלה הוא הערכה. שינוי קטן בה משנה מהותית את התוצאה, במיוחד בבטא גבוהה.
• תלות בשוק סחיר: עבור חברות פרטיות אין מחיר מניה שוטף, ולכן הבטא נגזרת מחברות דומות והתוצאה פחות מדויקת.

למרות זאת המודל נשאר בשימוש, בעיקר כי הוא מספק מסגרת פשוטה ועקבית להצמדת מחיר לסיכון, ומשמש נקודת פתיחה שאפשר להתאים אותה לשיקול דעת.

טעויות נפוצות ומה המחשבון לא עושה

הטעות הנפוצה ביותר היא ערבוב טווחים, למשל שימוש בריבית קצרה מאוד יחד עם תשואת שוק ארוכת טווח. שני הקלטים צריכים להתייחס לאותו אופק זמן. טעות שנייה היא הזנת פרמיית הסיכון של השוק בשדה תשואת השוק, מה שמנפח את התוצאה. טעות שלישית היא התייחסות לתוצאה כאל תחזית. התשואה הנדרשת היא סף השוואה ולא הבטחה.

המחשבון אינו מתחשב במיסוי, בעמלות, באינפלציה או בסיכון מטבע, אינו מחשב עלות הון משוקללת ואינו אומד בטא עבורכם. הוא גם מניח שהבטא קבועה לאורך תקופת ההשקעה. התוכן כאן הוא מידע כללי בלבד, אינו ייעוץ השקעות ואינו מותאם לנתונים אישיים.

שאלות נפוצות

מה משמעות בטא של אפס

נכס עם בטא אפס אינו נע עם השוק, ולכן התשואה הנדרשת ממנו שווה לריבית חסרת הסיכון. זה מצב תיאורטי שמתקרב אליו נכס בטוח מאוד.

האם אלפא חיובית פירושה שכדאי לקנות

אלפא חיובית מצביעה על כך שהתשואה הצפויה שהזנתם גבוהה מהתשואה שהמודל דורש. זה סימן מעניין, אך הוא תלוי לחלוטין באיכות ההערכה שלכם ובהנחות הקלט, ואינו מהווה המלצה.

איפה משיגים בטא של מניה

אתרי מידע פיננסי ומערכות מסחר מציגים בטא מחושבת. שימו לב לתקופת המדידה ולמדד הייחוס שלפיו חושבה, כי ערכים מאתרים שונים עשויים להיות שונים מאוד.