מחשבון מחיר הון משוקלל (WACC)

מחשבון מחיר ההון המשוקלל מחשב את שיעור התשואה הממוצע שחברה נדרשת להניב על כלל מקורות המימון שלה, הון עצמי וחוב יחד. המחשבון פועל חינם ואונליין ישירות בדפדפן, ומציג את מחיר ההון המשוקלל באחוזים לצד משקל ההון העצמי, משקל החוב ומחיר החוב אחרי מס. כל שנדרש הוא חמישה נתונים: שווי שוק ההון העצמי, שווי החוב, מחיר ההון העצמי, מחיר החוב לפני מס ושיעור מס החברות.

מה מחיר ההון המשוקלל מייצג

כל חברה מממנת את פעילותה משני סוגי מקורות. בעלי המניות מעמידים הון עצמי ומצפים לתשואה, והמלווים, בנקים או מחזיקי אגרות חוב, מעמידים חוב ומצפים לריבית. שני הצדדים האלה אינם עובדים בחינם, ולכל אחד מהם יש מחיר. מחיר ההון המשוקלל הוא הממוצע של שני המחירים האלה, כאשר כל אחד מהם מקבל משקל לפי חלקו במימון החברה.

הדרך הפשוטה לחשוב על המספר הזה היא כרף מינימלי. אם חברה משקיעה בפרויקט שמניב תשואה נמוכה ממחיר ההון המשוקלל שלה, היא למעשה שורפת ערך: העלות של הכסף שגייסה גבוהה מהתמורה שהיא מקבלת עליו. אם הפרויקט מניב יותר, נוצר ערך למי שמימן אותו. זו הסיבה שהמונח מופיע בכל דיון על החלטות השקעה בחברות, וגם בבחינת מבנה ההון הרצוי של החברה.

איך משתמשים במחשבון

המחשבון מכיל חמישה שדות, וכולם מגיעים עם ערכי ברירת מחדל שמדגימים חברה טיפוסית. התוצאה מתעדכנת מיד עם כל שינוי, בלי צורך ללחוץ על כפתור.

• שווי שוק של ההון העצמי: בחברה ציבורית זהו מספר המניות כפול מחיר המניה, כלומר שווי השוק של החברה. בחברה פרטית זו הערכת שווי ההון העצמי.
• שווי החוב: סך החוב הפיננסי נושא הריבית, הלוואות ואגרות חוב. חוב תפעולי שוטף כמו אשראי ספקים בדרך כלל אינו נכלל.
• מחיר ההון העצמי: התשואה שבעלי המניות דורשים, באחוזים. בפועל היא נאמדת לרוב באמצעות מודל CAPM, שמתרגם את רמת הסיכון של המניה לדרישת תשואה.
• מחיר החוב לפני מס: הריבית האפקטיבית שהחברה משלמת על החוב שלה כיום, לא הריבית ההיסטורית שנקבעה לפני שנים.
• שיעור מס חברות: ברירת המחדל היא 23 אחוזים, שיעור מס החברות בישראל. אפשר לשנות אותה אם החברה פועלת בסביבת מס אחרת או נהנית ממעמד מס מיוחד.

הפלט כולל את מחיר ההון המשוקלל באחוזים, את משקל ההון העצמי ומשקל החוב, ואת מחיר החוב אחרי מס. מתחת לכך מוצג פירוק ויזואלי שמראה כמה נקודות אחוז תורם כל רכיב לתוצאה הסופית. הפירוק הזה שימושי במיוחד כשמנסים להבין למה שינוי בשדה אחד הזיז את התוצאה יותר מאשר שינוי בשדה אחר.

למה חוב זול יותר מהון עצמי

כמעט תמיד מחיר החוב נמוך ממחיר ההון העצמי, ויש לכך שתי סיבות. הראשונה היא סדר הנשייה. כשחברה נקלעת לקשיים, המלווים נפרעים לפני בעלי המניות, ולכן הסיכון שהם נושאים נמוך יותר, ובהתאם גם התשואה שהם דורשים. בעלי המניות נמצאים בסוף התור ומקבלים רק את מה שנשאר, ולכן הם דורשים פיצוי גבוה יותר. הסיבה השנייה היא שתשלומי הריבית קבועים ומוגדרים מראש, בעוד שהתשואה לבעלי המניות תלויה כולה בביצועי החברה.

לכך מצטרף גורם שלישי, מגן המס. הוצאות ריבית מוכרות בדרך כלל לצורכי מס, ולכן כל שקל ריבית שהחברה משלמת מקטין את הרווח החייב שלה ואיתו את חבות המס. התוצאה היא שהעלות האמיתית של החוב לחברה נמוכה מהריבית הנקובה. בברירת המחדל של המחשבון, ריבית של 6 אחוזים בסביבת מס של 23 אחוזים מסתכמת בעלות אפקטיבית של 4.62 אחוזים בלבד. המחשבון מציג במפורש בכמה מגן המס מוריד את מחיר ההון המשוקלל.

מכאן עולה שאלה מתבקשת: אם חוב זול יותר, למה חברות לא מממנות את עצמן כמעט כולן בחוב. התשובה היא שככל שרמת המינוף עולה, הסיכון גדל לשני הצדדים. המלווים דורשים ריבית גבוהה יותר, ובעלי המניות דורשים תשואה גבוהה יותר משום שהרווח שלהם הופך תנודתי יותר. בשלב מסוים העלייה במחירים מבטלת את היתרון של החוב הזול. זו הסיבה שגיוס חוב נוסף אינו מוריד את מחיר ההון המשוקלל בלי גבול, ובמחשבון אפשר לראות זאת רק אם מעדכנים ידנית גם את מחיר ההון העצמי ואת מחיר החוב בהתאם.

איפה משתמשים בתוצאה

השימוש המרכזי הוא כשיעור היוון בהערכת שווי. בשיטת היוון תזרימי המזומנים חוזים את התזרים החופשי שהחברה תייצר בשנים הבאות, ומהוונים אותו להיום. שיעור ההיוון הנכון לתזרים שמשרת את כל מממני החברה, גם בעלי המניות וגם המלווים, הוא מחיר ההון המשוקלל, משום שהוא משקף בדיוק את התשואה שכלל המממנים דורשים.

מעבר לכך, המספר משמש בקבלת החלטות השקעה בתוך החברה, בבחינת כדאיות רכישה של פעילות אחרת, בהשוואה בין חברות באותו ענף, ובבדיקה של השפעת שינוי במבנה ההון על שווי החברה. אנליסטים משתמשים בו גם כנקודת ייחוס בעת דיון על מימון תאגידי ועל תמחור סיכון.

מגבלות וטעויות נפוצות

המגבלה החשובה ביותר נוגעת למשקלות. המשקלות של ההון העצמי והחוב צריכות להיקבע לפי שווי שוק ולא לפי הערך המאזני שמופיע בדוחות. ההון העצמי במאזן משקף עלות היסטורית ורווחים שנצברו, ובחברות רבות הוא רחוק מאוד משווי השוק. שימוש בערך מאזני נמוך יגרום לניפוח משקל החוב, ובעקבותיו למחיר הון משוקלל נמוך מדי ולהערכת שווי גבוהה מדי. בחוב הפער בדרך כלל קטן יותר, אך גם שם השווי הכלכלי הוא הנכון, במיוחד כשמדובר באגרות חוב שנסחרות במחיר שונה מהותית מהערך הנקוב.

טעויות שכיחות נוספות: שימוש בריבית ההיסטורית של הלוואות ישנות במקום בעלות הגיוס הנוכחית, הכללת התחייבויות תפעוליות שאינן נושאות ריבית בתוך החוב, והנחה שמגן המס מנוצל במלואו גם בחברה שאינה רווחית. חברה בהפסדים אינה נהנית מהמגן באותה שנה, ולכן העלות האפקטיבית של החוב שלה קרובה יותר לריבית הנקובה.

חשוב גם לזכור מה המחשבון אינו עושה. הוא אינו אומד עבורך את מחיר ההון העצמי, אינו מתאים את המחירים אוטומטית לשינוי במינוף, ואינו מטפל בשכבות מימון נוספות כמו מניות בכורה. הוא מבצע את השקלול עצמו במדויק על בסיס הנתונים שהזנת.

שאלות נפוצות

מהו מחיר הון משוקלל סביר

אין מספר אחד נכון. הוא נגזר מרמת הסיכון של הענף, מסביבת הריבית ומרמת המינוף של החברה. חברות יציבות בענפים מוסדרים נוטות למחיר הון נמוך יותר, וחברות צמיחה בענפים תנודתיים לגבוה יותר.

האם להשתמש בשיעור מס סטטוטורי או אפקטיבי

לצורך היוון ארוך טווח נהוג להשתמש בשיעור המס הסטטוטורי, בישראל 23 אחוזים, מתוך הנחה שהטבות מס נקודתיות אינן נמשכות לנצח. אם לחברה יש הטבת מס יציבה וידועה לשנים ארוכות, אפשר להזין את השיעור המתאים לה.

מה קורה כשלחברה אין חוב כלל

אם מזינים חוב בשווי אפס, משקל החוב הוא אפס ומחיר ההון המשוקלל שווה בדיוק למחיר ההון העצמי. זהו מקרה תקין שהמחשבון מטפל בו.

המידע בעמוד זה הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות, ייעוץ מס או תחליף לבדיקה מקצועית פרטנית.