מחשבון שיעור תשואה פנימי (IRR)

מחשבון שיעור תשואה פנימי (IRR) מחשב את שיעור התשואה השנתי שפרויקט או השקעה מניבים על הכסף שהושקע בהם, לפי ההשקעה הראשונית והתזרים הצפוי בכל תקופה. המחשבון פועל חינם ואונליין, בונה שדה תזרים נפרד לכל שנה, ומשווה את התוצאה לשיעור התשואה הנדרש שהזנת כדי להראות אם הפרויקט עובר את הרף. בנוסף הוא מציג את הערך הנוכחי הנקי באותו שיעור נדרש, כמידע משלים לקבלת ההחלטה.

איך משתמשים במחשבון

המחשבון בנוי משלושה חלקים. בשדה ההשקעה הראשונית מזינים את הסכום שיוצא מהכיס בתחילת הדרך, כלומר בתקופה אפס. מזינים אותו כמספר חיובי, והמחשבון מתייחס אליו כיציאת מזומן. בשדה מספר התקופות קובעים על כמה שנים משתרעת ההשקעה, ולפי המספר הזה נבנים אוטומטית שדות תזרים לכל שנה. בשדה שיעור התשואה הנדרש מזינים את הרף שמתחתיו הפרויקט אינו מעניין אתכם, למשל מחיר ההון של החברה או התשואה שאפשר להשיג בהשקעה חלופית בסיכון דומה.

בשדות התקופות מזינים את התזרים הצפוי בכל שנה. סכום חיובי הוא כסף שנכנס, וסכום שלילי הוא כסף שיוצא, למשל השקעה נוספת באמצע הדרך או שיפוץ יקר. החישוב מתעדכן בזמן אמת עם כל הקלדה. התוצאה הראשית היא שיעור התשואה הפנימי באחוזים, ומתחתיה מופיעה שורת הכרעה: ירוקה אם השיעור גבוה מהתשואה הנדרשת, ואדומה אם הוא נמוך ממנה. הטבלה בתחתית מפרקת את החישוב לפי תקופות ומראה כמה שווה כל תזרים עתידי בערכי היום, לפי שיעור התשואה הנדרש שהזנתם.

מה שיעור התשואה הפנימי אומר בפועל

שיעור התשואה הפנימי הוא הביטוי היחיד שמסכם את כל התזרים של פרויקט למספר אחד באחוזים. הוא עונה על השאלה הפשוטה: באיזה קצב שנתי גדל הכסף שהושקע, בהתחשב בכך שחלק מהתזרים חוזר מוקדם וחלק מאוחר. פרויקט שמחזיר את ההשקעה מהר יקבל שיעור גבוה יותר מפרויקט שמחזיר את אותו סכום כולל אבל בסוף התקופה, וזה בדיוק הדבר שמבדיל בין הכלי הזה לבין חישוב רווח פשוט באחוזים.

העוצמה של המספר הזה היא בכך שהוא מדבר באותה שפה כמו הריבית בבנק, התשואה על אג"ח או העלות של הלוואה. אפשר להעמיד אותו מול מחיר ההון של החברה ולראות מיד אם הפרויקט מכסה את עלות הכסף שמימן אותו. זו גם הסיבה שמנהלים אוהבים אותו: הוא לא דורש הקשר נוסף כדי להישמע הגיוני. אחוז הוא אחוז, ומיד יודעים אם הוא גבוה או נמוך.

למי הכלי מתאים

בעולם התאגידי, המחשבון משמש לבחינת השקעות הוניות: קו ייצור חדש, רכישת ציוד, פתיחת סניף או פרויקט תוכנה שיניב חיסכון לאורך שנים. בתחום הנדל"ן משתמשים בו כדי לבחון עסקה מניבה, כשהתזרים בכל שנה הוא ההכנסה מהשכירות בניכוי הוצאות, והתזרים בשנה האחרונה כולל גם את מחיר המכירה הצפוי. משקיעים פרטיים משתמשים בו כדי לבדוק השקעה בעסק, בקרן או בשותפות שמחזירה כסף בפעימות לא אחידות, מצב שבו חישוב תשואה פשוט פשוט לא עובד.

הוא מתאים גם לבחינה בדיעבד. אם אתם רוצים לדעת איזו תשואה שנתית הפיקה השקעה שכבר הסתיימה, אפשר להזין את הסכום המקורי ואת מה שקיבלתם בפועל בכל שנה ולקבל את התשואה האפקטיבית של הכסף לאורך התקופה. נושאי מימון תאגידי נוספים באתר מרחיבים על הדרך שבה חברות בוחרות בין פרויקטים מתחרים.

מתי שיעור התשואה הפנימי מטעה

תזרים שאינו קונבנציונלי

הכלי מניח שהכסף יוצא בהתחלה וחוזר לאחר מכן, כלומר שהתזרים מחליף כיוון פעם אחת בלבד. כשיש יותר מהיפוך סימן אחד, למשל פרויקט שדורש השקעה גדולה נוספת באמצע או שנסגר בעלות פירוק בסופו, יכולים להתקיים כמה שיעורי תשואה פנימיים שונים בו זמנית, וכולם נכונים מבחינה חשבונית. המחשבון מזהה את המצב הזה, מציין כמה פעמים התזרים מחליף כיוון, ומודיע שהתוצאה אינה בהכרח יחידה במקום להציג מספר שנראה סמכותי ואינו כזה.

גודל הפרויקט נעלם

אחוז אינו יודע להבחין בין קטן לגדול. השקעה של עשרת אלפים שקלים שמניבה שיעור תשואה פנימי גבוה מאוד עשויה להיראות עדיפה על פרויקט של מיליון שקלים בשיעור נמוך יותר, אף שהשני יוסיף לחברה הרבה יותר כסף בפועל. כשמשווים בין חלופות בסדרי גודל שונים, האחוז לבדו יוביל לבחירה השגויה.

הנחת ההשקעה מחדש

החישוב מניח שכל תזרים שחוזר מושקע מחדש באותו שיעור תשואה פנימי עד סוף התקופה. בפרויקט שמניב שיעור גבוה במיוחד ההנחה הזו אינה ריאלית, כי קשה למצוא בשוק אפיק שיקלוט את הכסף החוזר באותה תשואה. התוצאה היא הערכת יתר של האטרקטיביות האמיתית.

מתי עדיף להסתמך על ערך נוכחי נקי

הערך הנוכחי הנקי מודד כמה שקלים הפרויקט מוסיף לשווי, אחרי שכל תזרים עתידי הובא לערכי היום לפי שיעור התשואה הנדרש. בכל אחד מהמצבים שתוארו למעלה הוא הכלי האמין יותר: הוא תמיד מחזיר תשובה אחת, הוא מתחשב בגודל הפרויקט, והוא מניח השקעה מחדש בשיעור הנדרש ולא בשיעור דמיוני. לכן כשיש התנגשות בין שני הכלים, ההכרעה נעשית לפי הערך הנוכחי הנקי. אפשר להעמיק בכלי הזה במדריך שלנו על מחשבון ערך נוכחי נקי (NPV).

הדרך הנכונה היא לא לבחור בין השניים אלא להשתמש בהם יחד, ולכן המחשבון מציג את שניהם. שיעור התשואה הפנימי אומר עד כמה יש מרווח ביטחון מול הרף שקבעתם, והערך הנוכחי הנקי אומר כמה כסף עומד על הפרק. כשהשיעור גבוה מהרף, הערך הנוכחי הנקי יהיה חיובי, וההחלטה פשוטה. כשהם מצביעים לכיוונים שונים, זה סימן שהתזרים חריג ושכדאי לבחון אותו לעומק.

מגבלות וטעויות נפוצות

• ערבוב תזרים ומימון. יש להזין את התזרים התפעולי של הפרויקט עצמו, בלי החזרי הלוואה ובלי הוצאות ריבית, אחרת עלות המימון נספרת פעמיים.
• שכחת ערך הגרט. אם בסוף התקופה נשאר נכס בעל ערך, כמו נדל"ן שאפשר למכור או ציוד עם ערך שייר, יש להוסיף אותו לתזרים של השנה האחרונה. בלעדיו התוצאה נמוכה משמעותית מהמציאות.
• התעלמות מהאינפלציה. אם התזרים הוזן במונחים נומינליים, גם שיעור התשואה הנדרש צריך להיות נומינלי. ערבוב בין השניים מטה את ההשוואה.
• תקופות לא אחידות. המחשבון מניח מרווחי זמן שווים בין התזרימים. תזרים שמתקבל באמצע שנה או במועדים לא סדירים דורש התאמה.
• מה המחשבון אינו עושה. הוא אינו מעריך את מידת הסיכון, אינו מתמחר מיסים, ואינו בודק אם התזרים שהזנתם ריאלי. איכות התחזית קובעת את איכות התוצאה יותר מכל חישוב.

שאלות נפוצות

מה קורה כשהמחשבון מציג שאין שיעור תשואה פנימי? זה קורה כשכל התזרימים באותו כיוון, למשל כשאין אף שנה עם החזר חיובי, או כשהתשואה חורגת מטווח החיפוש. במקרה כזה יש להסתמך על הערך הנוכחי הנקי.

האם שיעור תשואה פנימי שלילי אפשרי? כן. הוא מופיע כשסך התזרים החוזר קטן מההשקעה הראשונית, כלומר כשהפרויקט מפסיד כסף לאורך חייו.

איזה שיעור תשואה נדרש כדאי להזין? נהוג להשתמש במחיר ההון המשוקלל של החברה, או בתשואה שאפשר להשיג בהשקעה חלופית ברמת סיכון דומה. ככל שהפרויקט מסוכן יותר, הרף צריך להיות גבוה יותר.

המידע בעמוד זה הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות, ייעוץ מס או המלצה לפעולה.