מחשבון גודל פוזיציה וניהול סיכון

מחשבון גודל פוזיציה וניהול סיכון הוא כלי חינם ואונליין שמחשב כמה יחידות אפשר לקנות בעסקה אחת לפי שווי התיק, אחוז הסיכון שהגדרת, מחיר הכניסה ומחיר הסטופ. המחשבון מציג את הסכום שנמצא בסיכון בשקלים, את מספר היחידות, את שווי הפוזיציה ואת שיעורה מהתיק, ובאופן אופציונלי גם את יחס הסיכוי לסיכון ואת הרווח הפוטנציאלי מול מחיר יעד. הוא תומך גם בפוזיציית שורט ומתריע כשהסטופ הקרוב מנפח את הפוזיציה.

איך משתמשים במחשבון

בשדה הראשון מזינים את שווי התיק כולו, ולא את הסכום שמיועד לעסקה הזו. זו נקודת המוצא, כי הסיכון נמדד תמיד ביחס לכלל ההון ולא ביחס לפוזיציה בודדת. בשדה השני מזינים את אחוז הסיכון המרבי לעסקה, כלומר איזה נתח מהתיק אתה מוכן לאבד אם העסקה לא תעבוד. ברירת המחדל היא אחוז אחד. בשדה השלישי מזינים את המחיר שבו אתה מתכוון להיכנס, ובשדה הרביעי את מחיר הסטופ, המחיר שבו תצא מהעסקה כי ההנחה שעמדה בבסיסה כבר לא תקפה.

שני שדות נוספים אינם חובה. מחיר יעד מוסיף לפלט את יחס הסיכוי לסיכון ואת הרווח הפוטנציאלי, ועמלה לכל צד מקזזת את העמלות מתקציב הסיכון ומהרווח, כך שהתמונה מתקרבת למה שיקרה בפועל בחשבון.

שדה הכיוון מוגדר כברירת מחדל לזיהוי אוטומטי: אם הסטופ נמוך ממחיר הכניסה המחשבון מזהה פוזיציית לונג, ואם הוא גבוה ממנו הוא מזהה שורט. אפשר לקבע ידנית לונג או שורט, ואז המחשבון יתריע אם הסטופ נמצא בצד הלא נכון. כשמחיר הסטופ שווה בדיוק למחיר הכניסה מוצגת הודעת הסבר במקום תוצאה, כי אז ההפסד ליחידה הוא אפס ומספר היחידות היה שואף לאינסוף. שדה אחרון מאפשר לבחור בין יחידות שלמות לבין שברי יחידה.

הפלט קורא מלמעלה למטה: כמה כסף בסיכון, כמה הפסד יש בכל יחידה עד הסטופ, כמה יחידות יוצאות מהחלוקה, מה שווי הפוזיציה ואיזה חלק מהתיק היא תופסת. השורה האחרונה מציגה את ההפסד בפועל אם הסטופ מופעל, והוא לרוב נמוך מעט מהסכום המתוכנן בגלל עיגול כלפי מטה למספר יחידות שלם.

גודל הפוזיציה הוא ההחלטה שקובעת את הסיכון

הרבה זמן מושקע בשאלה מה לקנות, ומעט מאוד בשאלה כמה לקנות. זה הפוך מהסדר ההגיוני. אותה מניה, באותו מחיר כניסה ובאותו סטופ, יכולה להיות עסקה שולית או עסקה שמשנה את מצב התיק לחלוטין, וההבדל היחיד הוא מספר היחידות. בחירת הנכס משפיעה על ההסתברות שהעסקה תעבוד, אבל גודל הפוזיציה הוא זה שקובע כמה עולה הטעות כשהיא לא עובדת. מכיוון שאף אחד לא יודע מראש אילו עסקאות ייכשלו, השליטה בגודל היא השליטה היחידה שקיימת באמת.

המשמעות המעשית היא שהחלטת הכניסה מורכבת משלושה חלקים: מחיר הכניסה, המחיר שבו הרעיון מופרך, וכמות. שניים הראשונים נגזרים מהניתוח, והשלישי נגזר מהם ומגודל התיק. כשקובעים קודם סכום עגול להשקעה ורק אחר כך מחפשים איפה לשים סטופ, הסיכון בפועל הופך לתוצר של מקריות. זהו אחד מהנושאים המרכזיים בתחום סיכונים בהשקעות.

מה זה כלל האחוז הבודד

כלל האחוז הבודד אומר שבעסקה אחת לא מסכנים יותר מאחוז אחד משווי התיק. אם התיק שווה מאה אלף שקל, ההפסד המתוכנן בעסקה בודדת לא יעלה על אלף שקל, לא משנה כמה העסקה נראית משכנעת. ההיגיון מאחורי הכלל אינו זהירות לשמה אלא עמידות: רצף הפסדים הוא חלק נורמלי מכל שיטה, וכשכל הפסד קטן, גם עשרה כישלונות ברצף משאירים את התיק מתפקד. כשכל הפסד גדול, מספיקות שתי טעויות כדי להגיע למצב שבו נדרשת תשואה חריגה רק כדי לחזור לנקודת ההתחלה.

האחוז עצמו אינו קדוש. יש מי שעובד עם חצי אחוז ויש מי שעובד עם שניים, בהתאם לתדירות המסחר ולאופק ההשקעה. מה שחשוב הוא שהמספר ייקבע מראש ויישאר יציב, ולא יגדל אחרי רצף הצלחות או אחרי הפסד שרוצים להחזיר.

הסטופ נקבע לפי הנכס, לא לפי הכיס

טעות נפוצה היא לבחור סטופ לפי הסכום שנוח להפסיד. מישהו מחליט שהוא מוכן לאבד חמש מאות שקל, מחלק במחיר, ומציב סטופ במרחק שנגזר מהחשבון הזה. הבעיה היא שהשוק לא מכיר את התקציב שלך. סטופ שנקבע כך יושב לעיתים קרובות בתוך טווח התנודתיות הרגיל של הנכס, וייפגע בגלל רעש יומיומי גם כשהכיוון היה נכון. התוצאה היא סדרה של הפסדים קטנים בעסקאות שהיו אמורות לעבוד.

הסדר הנכון הפוך. קודם שואלים איפה נמצא המחיר שמפריך את הרעיון, למשל שבירה של רמת תמיכה או תנועה שמבטלת את הסיבה שבגללה נכנסת. המרחק הזה נובע מהתנהגות הנכס ומהתנודתיות שלו, והוא נתון. רק אחר כך מתאימים את הכמות כך שהמרחק הזה יעלה בדיוק את הסכום שהוגדר מראש כסיכון. נכס תנודתי יקבל פוזיציה קטנה יותר ונכס רגוע יקבל פוזיציה גדולה יותר, וההפסד המתוכנן נשאר זהה בשניהם.

מה יחס סיכוי לסיכון אומר, ומה הוא לא אומר

כשמזינים מחיר יעד, המחשבון מציג את היחס בין המרחק ליעד לבין המרחק לסטופ. יחס של שלוש לאחת אומר שאם היעד יושג, הרווח יהיה פי שלושה מההפסד אילו הסטופ היה מופעל. זה נתון שימושי כי הוא מאפשר להשוות עסקאות שונות באותה יחידת מידה, והוא מבהיר שאפשר להיות רווחי גם עם אחוז הצלחה נמוך יחסית, כל עוד הזוכות גדולות מהמפסידות.

מה שהיחס לא אומר הוא מה הסיכוי שהיעד יושג. מחיר היעד הוא הערכה, ואפשר להזין כל מספר ולקבל יחס מרשים בלי קשר למה שיקרה בפועל. בנוסף, היחס מתעלם מהאפשרות שהיציאה תתרחש באמצע הדרך ומכך שהסטופ עצמו לא תמיד מבוצע במחיר שנקבע. לכן כדאי לקרוא אותו כמסנן ראשוני, לא כתחזית.

מה המחשבון לא עושה

המחשבון מניח שהיציאה מתבצעת בדיוק במחיר הסטופ, וזו הנחה שלא תמיד מתקיימת. פער פתיחה, כלומר מסחר שנפתח הרחק ממחיר הסגירה הקודם בעקבות אירוע, יכול להוציא אותך במחיר גרוע משמעותית, וההפסד בפועל יהיה גדול מהמתוכנן. בנכסים בעלי נזילות נמוכה הפקודה מתפצלת על פני מדרגות מחיר, והתוצאה נופלת מהחישוב התיאורטי.

מגבלה שנייה היא ריכוז. המחשבון בוחן עסקה אחת בכל פעם, ולא מודע לשאר התיק. חמש פוזיציות שכל אחת מסכנת אחוז אחד נשמעות זהירות, אבל אם כולן באותו ענף או מגיבות לאותו גורם מאקרו, אירוע אחד עלול להפעיל את כולן יחד והסיכון האמיתי מתקרב לחמישה אחוזים. הסתכלות על מתאם בין הפוזיציות היא חלק מניהול תיקי השקעות ואינה נכללת בחישוב כאן.

לבסוף, המחשבון מתריע כשהפוזיציה חורגת מעשרים וחמישה אחוזים מהתיק. זה קורה כשהסטופ קרוב מאוד למחיר הכניסה: ההפסד ליחידה זעיר, ולכן החלוקה מייצרת מספר יחידות גדול. גם אם ההפסד המתוכנן נשאר אחוז אחד, חשיפה כזו לנכס יחיד רגישה במיוחד לפער פתיחה שמדלג על הסטופ. המחשבון גם מציין כשהפוזיציה גדולה משווי התיק כולו, כלומר כשהיא מחייבת מינוף.

שאלות נפוצות

האם המחשבון מתאים גם למי שאינו סוחר יומי? כן. גם בטווח בינוני או ארוך יש מחיר שבו הרעיון מופרך, וגם שם הכמות קובעת את הסיכון. הטווח משפיע על המרחק לסטופ, לא על העיקרון.

מה עושים כשהמחשבון מציג פחות מיחידה אחת? זה סימן שהמרחק לסטופ גדול מדי ביחס לתקציב הסיכון. אפשר לחפש נקודת כניסה קרובה יותר לסטופ, לבחור נכס אחר, או לוותר על העסקה.

האם אפשר להשתמש בו לשורט? כן, המחשבון מזהה שורט אוטומטית כשהסטופ גבוה ממחיר הכניסה. שים לב שבשורט ההפסד התיאורטי אינו חסום כמו בלונג.

האמור כאן הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות, שיווק השקעות או המלצה למסחר, ואינו מתחשב בנתונים ובצרכים של אדם מסוים.