מחשבון אינפלציה וכוח קנייה

מחשבון אינפלציה וכוח קנייה מאפשר לבדוק כמה כסף שווה סכום מסוים בעוד מספר שנים, לפי שיעור אינפלציה שנתי ממוצע שאתה בוחר. המחשבון זמין חינם ופועל אונליין בדפדפן, בלי הרשמה ובלי שמירת נתונים. אפשר לחשב גם את הכיוון ההפוך, כלומר כמה כסף יידרש בעתיד כדי לקנות את מה שהסכום קונה היום, ולהוסיף תשואה שנתית כדי לראות את התשואה הריאלית.

איך משתמשים במחשבון

המחשבון בנוי מארבעה שדות ותיבת בחירה אחת. בשדה הראשון מזינים את הסכום בשקלים, למשל יתרה שיושבת בחשבון העובר ושב, סכום שנחסך לילד או שכר דירה חודשי. בשדה השני מזינים את מספר השנים שרוצים להסתכל קדימה, ובשלישי את שיעור האינפלציה השנתי הממוצע שמניחים לתקופה. ברירת המחדל היא שלושה אחוזים, מספר עגול שנוח להתחיל ממנו, אבל אפשר להזין כל שיעור אחר, כולל שיעור שלילי שמתאר ירידת מחירים.

תיבת הבחירה קובעת את כיוון החישוב. האפשרות הראשונה עונה על השאלה כמה יהיה שווה הסכום הזה בעוד מספר שנים במונחי היום, כלומר מה נשאר מכוח הקנייה שלו. האפשרות השנייה עונה על השאלה ההפוכה, כמה כסף יידרש באותו מועד עתידי כדי לקנות בדיוק את מה שהסכום קונה כרגע. שתי האפשרויות מתארות את אותה תופעה משני צדדים, ולכן שני הנתונים מוצגים ממילא בטבלת התוצאות, לצד אחוז שחיקת כוח הקנייה המצטבר ואחוז עליית המחירים המצטבר.

השדה הרביעי, התשואה השנתית על הכסף, אינו חובה. אם משאירים אותו ריק המחשבון מציג רק את השפעת האינפלציה. אם ממלאים אותו, מתווסף חלק שמראה את התשואה הריאלית, את שווי הכסף בעתיד במונחים נומינליים ואת שוויו במונחי היום. תוצאה חיובית מוצגת בירוק ומשמעה שהכסף מכה את האינפלציה, תוצאה שלילית מוצגת באדום ומשמעה שהכסף מפסיד לה. מתחת לכל זה יש טבלה שנה אחר שנה, שמראה איך הפער נפתח בהדרגה ולא בקפיצה אחת.

מה אינפלציה עושה לכסף שיושב בעובר ושב

הסכום שרשום בחשבון הבנק לא משתנה מעצמו. מה שמשתנה זה מה אפשר לקנות איתו. כשמחירי המצרכים, השכירות, הביטוח והחשמל עולים בהדרגה, אותו סכום בדיוק קונה כל שנה קצת פחות. זו הסיבה שכסף שיושב בחשבון שאינו נושא ריבית מאבד ערך גם בלי שאף אחד משך ממנו שקל. השחיקה לא מורגשת בחודש בודד, אבל היא מצטברת, ובעשור שלם היא הופכת למספר משמעותי שקל לראות בטבלת המחשבון.

ההשלכה המעשית היא שיש הבדל בין כרית ביטחון לבין חיסכון ארוך טווח. סכום שנועד לשמש בתוך חודשים ספורים לא באמת נפגע מהאינפלציה, כי הוא לא מספיק לשבת מספיק זמן. לעומת זאת סכום שנשאר בעובר ושב שנים ארוכות בלי מטרה מוגדרת נשחק בשקט. נושא יוקר המחיה נוגע בדיוק בנקודה הזאת, כי הוא עוסק בשאלה כמה עולה לחיות ולא רק בשאלה כמה כסף יש.

תשואה נומינלית מול תשואה ריאלית

תשואה נומינלית היא המספר שמופיע בדוח, כמה אחוזים הכסף עלה. תשואה ריאלית היא מה שנשאר מהעלייה הזאת אחרי שמנטרלים את עליית המחירים. פיקדון שנותן שלושה אחוזים בשנה בזמן שהמחירים עולים בשלושה אחוזים בשנה שומר על הערך אבל לא מוסיף כוח קנייה. אותו פיקדון עצמו, בסביבה שבה המחירים כמעט לא עולים, מוסיף כוח קנייה ממשי. המספר לא השתנה, ההקשר השתנה.

לכן ההשוואה בין אפיקי חיסכון שונה לפי סביבת המחירים, ולכן המחשבון מציג את התשואה הריאלית בנפרד ולא רק את הסכום העתידי. שימו לב שהתשואה הריאלית שמוצגת כאן היא לפני מס ולפני דמי ניהול ועמלות, ואלה מקטינים אותה בפועל. זהו מידע כללי להמחשה ואינו ייעוץ השקעות או ייעוץ מס.

למה הצמדה למדד רלוונטית בשכר דירה ובאג"ח

חוזי שכירות רבים כוללים סעיף הצמדה למדד המחירים לצרכן, ומשמעותו שדמי השכירות מתעדכנים בהתאם לשינוי במדד. עבור המשכיר ההצמדה שומרת על הערך הריאלי של ההכנסה לאורך תקופת החוזה, ועבור השוכר היא אומרת שהתשלום החודשי לא יישאר קבוע. שימוש נוח במחשבון הוא להזין את דמי השכירות החודשיים, לבחור את מספר שנות החוזה ולראות בטבלה איך הסכום הנומינלי השקול מתפתח משנה לשנה.

בשוק האג"ח קיים אותו היגיון. יש איגרות חוב שקליות שאינן צמודות, שבהן הקרן והריבית נקובות בסכום קבוע, ויש איגרות חוב צמודות מדד, שבהן הקרן מתעדכנת לפי שינוי המדד. ההבדל בין השתיים הוא בדיוק ההבדל בין תשואה נומינלית לריאלית, ולכן משקיעים משווים ביניהן לפי ציפיות האינפלציה ולא לפי הריבית הנקובה בלבד. גם הריבית שקובע בנק ישראל מגיבה לסביבת המחירים, כך שהנושא נוגע גם למשכנתאות, לפיקדונות ולאשראי הצרכני.

למה שיעור ממוצע קבוע הוא פישוט

המחשבון מניח שיעור אחיד לכל השנים, וזו הנחה נוחה אבל לא מדויקת. בפועל האינפלציה משתנה משנה לשנה, לפעמים בפער גדול, ותקופה של עליות מחירים חדות יכולה לבוא אחרי שנים של יציבות. מעבר לכך, מדד המחירים לצרכן מודד סל צריכה ממוצע, ולא כל משק בית צורך את אותו סל. משפחה שרוב הוצאותיה הן דיור, מזון וחינוך תחווה עליית מחירים שונה ממשק בית שרוב הוצאותיו הן אחרות. לכן נכון להתייחס לתוצאה כאל הערכה שמראה סדר גודל, ולא כאל תחזית.

דרך טובה להתמודד עם זה היא להריץ את המחשבון כמה פעמים עם שיעורים שונים, למשל שניים, שלושה וארבעה אחוזים, ולראות את טווח התוצאות. הפער בין התרחישים מלמד עד כמה ההחלטה שלכם רגישה להנחה הזאת. אם ההבדל בין התרחישים קטן, ההנחה פחות קריטית. אם הוא גדול, כדאי להתייחס אליו ברצינות.

למי המחשבון מתאים ומה הוא לא עושה

המחשבון מתאים לכל מי שרוצה להבין את ערך הכסף לאורך זמן, בין אם מדובר בחיסכון לילדים, בתכנון פרישה, בהשוואה בין הצעת שכר עתידית להצעה נוכחית או בבחינת חוזה שכירות. הוא גם כלי הסבר נוח למי שמלמד את הנושא.

• הוא אינו משתמש בנתוני מדד המחירים לצרכן בפועל ואינו מציג נתונים היסטוריים. כל החישוב מבוסס על השיעור שאתם מזינים.
• הוא אינו מביא בחשבון מסים, דמי ניהול, עמלות או שינויים בהרכב ההוצאות שלכם.
• הוא אינו מתייחס להפקדות שוטפות, אלא לסכום חד פעמי.
• הוא אינו תחזית ואינו המלצה לגבי אפיק חיסכון כזה או אחר.

שאלות נפוצות

איזה שיעור אינפלציה כדאי להזין

אין מספר אחד נכון. נהוג להתחיל משיעור עגול ואז לבדוק גם תרחיש נמוך יותר וגם גבוה יותר, כדי לראות את טווח התוצאות ולא נקודה אחת.

מה ההבדל בין שתי אפשרויות החישוב

הראשונה מקטינה את הסכום כדי לתאר את כוח הקנייה שנשאר ממנו, השנייה מגדילה אותו כדי לתאר כמה כסף יידרש לאותה רכישה. שתיהן מתארות את אותה שחיקה, ושתי התוצאות מוצגות יחד.

מה עושים אם התשואה הריאלית שלילית

תוצאה שלילית פירושה שהתשואה שהזנתם נמוכה משיעור האינפלציה שהזנתם, כלומר הכסף מאבד כוח קנייה למרות שהסכום גדל. זו נקודת פתיחה לבדיקה, לא מסקנה, והחלטה על אפיק חיסכון תלויה גם בסיכון, בנזילות ובמצב האישי.