עימות ישראל–איראן מעלה את רמת הסיכון על אומת האסיה–המזרח התיכון וגורם לתנודתיות בשווקי האנרגיה. מה קורה עכשיו, מה צפוי בהמשך, ואיך זה ישפיע על הצרכנים והמשק העולמי?

המלחמה המתמשכת בין ישראל לאיראן, שהחלה ב-13 ביוני, טלטלה את שוקי האנרגיה העולמיים ויצרה גל של אי ודאות בשווקי הנפט. כבר בימיה הראשונים של המערכה נרשמה עלייה חדה במחירי חבית הנפט, עם תנודות יומיות חריגות ששיקפו את חששות הסוחרים והמשקיעים. מחיר חבית נפט מסוג ברנט, למשל, טיפס בשיאו בכ-7% בתוך פחות מ-48 שעות, כאשר חלק מהאנליסטים העריכו כי במקרה של החמרה בלחימה או פגיעה בשיירות הנפט במפרץ הפרסי, המחיר עלול לחצות את רף 110 הדולר ואף להגיע ל-130 דולר לחבית.

החשש המרכזי בשווקים נובע מהתלות הגדולה של העולם במעבר האסטרטגי במצר הורמוז, הנתיב דרכו עוברת קרוב לשליש מתנועת הנפט הגולמי בעולם. כל איום על מעבר זה, בין אם מדובר בפגיעה ממשית ובין אם בהגברת המתח הביטחוני, עלול להוביל לשיבושים באספקה ולהקפיץ את המחירים.

לצד העליות החדות, נרשמו גם ירידות פתאומיות לאחר דיווחים על יוזמות דיפלומטיות, רמזים לריסון הדדי בין הצדדים או הצהרות מרגיעות של גורמים באו"ם ובמערב. התנודתיות הגבוהה הפכה לאחד המאפיינים הבולטים של שוק האנרגיה מאז פרוץ העימות, ומדינות רבות בוחנות כיצד להתמודד עם ההשלכות על כלכלתן ועל יוקר המחיה של אזרחיהן.

כעת עולה השאלה: האם מדובר בהשפעה חולפת שתירגע עם התייצבות הלחימה, או שאנו בפתחה של תקופה ממושכת שבה שוק הנפט יוסיף להיות זירת התגוששות כלכלית בין מעצמות ואזורי השפעה?

ההשפעה בטווח המיידי: זינוק במחירים, עצבנות בשווקים

ההשפעה המיידית של פרוץ המלחמה בין ישראל לאיראן על שוק הנפט הורגשה כמעט מיידית. כבר ביומיים הראשונים ללחימה נרשמה קפיצה במחירי הנפט הגולמי, על רקע חשש ממשי לשיבוש תנועת מכליות הנפט במפרץ הפרסי ולפגיעה בתשתיות הפקה והולכה באיראן ובמדינות שכנות. סוחרי הנפט בבורסות בניו יורק ובלונדון הגיבו בעצבנות: נפח המסחר זינק, התנודתיות גברה, ועשרות קרנות גידור העלו את הימוריהן על עליות במחירים.

מעבר לחשש הישיר מהפגיעה הפיזית בשינוע הנפט, התחזקה הסברה כי המדינות המייצאות יתקשו לעמוד ביעדי הייצור והיצוא שלהן אם הלחימה תתרחב. ההערכות בשווקים ציינו במיוחד את הסיכון לחסימה של מצר הורמוז — עורק תחבורה ימי קריטי ממנו יוצאות מדי יום מיליוני חביות נפט וגז טבעי נוזלי.

במקביל, מדינות במערב החלו לשגר מסרים שמטרתם להרגיע את השווקים. ארצות הברית הודיעה על היערכות להגברת שחרור נפט מהמאגר האסטרטגי שלה במקרה הצורך. סעודיה ואיחוד האמירויות רמזו כי הן ערוכות להגדיל זמנית את התפוקה אם יהיה בכך צורך לשמירה על יציבות השוק. הצהרות אלו הצליחו לצנן חלק מהעליות, אך חוסר הוודאות נשאר בעינו.

השוק המיידי חווה, אם כן, תופעה של מחירים גבוהים יותר לצד סיכון מתמשך שהמלחמה תגלוש לאירועים דרמטיים יותר – מה שיגרור זעזוע חמור עוד יותר באספקת הנפט העולמית.

ההשפעה בטווח הקצר: תרחישים אפשריים והערכת האנליסטים

בטווח הקצר, כלומר בשבועות ובחודשים הקרובים, ההערכה הרווחת בקרב אנליסטים וכלכלני אנרגיה היא כי מחירי הנפט ימשיכו להיות תנודתיים במיוחד — תלויים בכל התפתחות בלחימה ובמאמצים הדיפלומטיים לבלימתה. הסיכון המרכזי, כפי שמזהירים בשווקי ההון, הוא התרחבות הלחימה למעורבות ישירה של כוחות זרים בזירה הימית, מה שעשוי להעלות את המחירים בחדות.

בתרחיש שבו המלחמה תישאר בגבולות העימות הנוכחי ללא פגיעה ממשית במתקני ייצור, יצוא ושינוע, האנליסטים מעריכים כי המחירים יתייצבו על רמה גבוהה בכ-5%-10% מעל הממוצע טרום המלחמה — כלומר סביב 95 עד 105 דולר לחבית ברנט. במצב זה, מגבלות על היצוא האיראני יישארו בגדר איום פוטנציאלי בלבד ולא יהפכו לעובדה מוגמרת.

לעומת זאת, תרחיש שבו המלחמה תגרור חסימה בפועל של מצר הורמוז, או פגיעה בתשתיות ההפקה של איראן, קטאר או מדינות נוספות באזור, יוביל לזינוק חד הרבה יותר — ייתכן שמעל 120 דולר לחבית ואף מעבר לכך. תסריט כזה יפעיל לחץ כבד על כלכלות שצורכות נפט בכמויות גדולות, ויתדלק את האינפלציה במדינות רבות.

יש גם מי שמזהירים מתגובת שרשרת: עלייה במחירי הנפט עלולה להוביל לעלייה במחירי מוצרי הליבה בכלכלה הגלובלית — מהתובלה הימית ועד מחירי המזון והצריכה הבסיסיים. במצב כזה, ממשלות יידרשו לשקול צעדי התערבות בשווקי האנרגיה, כמו סבסוד דלקים או הגבלת מיסי בלו.

כפי שמדגישים גופי מחקר בינלאומיים, בטווח הקצר גורם המפתח הוא רמת האמון של השווקים ביכולת המדינות החזקות באזור ובמערב לבלום את ההסלמה ולהבטיח רציפות באספקת הנפט.

ההשפעה בטווח הארוך: אתגרים גלובליים והזדמנויות חדשות

המלחמה בין ישראל לאיראן והזעזועים שהיא יוצרת בשוק הנפט אינם צפויים לחלוף מבלי להותיר חותם ארוך טווח על הכלכלה העולמית ועל תעשיית האנרגיה בפרט. בטווח הארוך, מומחים מזהירים מפני כמה תהליכים שעלולים לשנות את מפת האנרגיה הגלובלית — לטוב ולרע.

ראשית, החשש המרכזי הוא לגל אינפלציה עולמית. אם משבר האנרגיה יתמשך והמחירים הגבוהים יישארו לאורך זמן, העלויות המאמירות של נפט ומוצריו יחלחלו לכל ענפי המשק — משינוע ולוגיסטיקה, דרך תעשיות כבדות ועד המחירים בחנויות. ממשלות רבות, במיוחד במדינות מתפתחות, עלולות להיקלע לקושי בניהול תקציבי ולהידרש לסבסודים כבדים שירחיבו את הגירעון הממשלתי. במערב, הבנקים המרכזיים עשויים להגיב בהעלאות ריבית נוספות — מהלך שיכול להאט את הכלכלה הגלובלית ואף להוביל למיתון.

מעבר לאתגרים, יש מי שרואים גם הזדמנויות. זעזועים מסוג זה עשויים להאיץ את המעבר לאנרגיות מתחדשות. מדינות רבות, שכבר החלו בהיערכות להפחתת תלות בנפט, עלולות לראות במשבר הנוכחי חיזוק לצורך בהשקעה מיידית באנרגיית רוח, שמש והידרואנרגיה, ובפתרונות לאגירת אנרגיה. יחד עם זאת, מהלכים אלה דורשים זמן, והם אינם מספקים פתרון מיידי למשבר.

כמו כן, ייתכן שנראה שינוי ביחסי הכוחות בשוקי הנפט. מדינות שאינן תלויות במפרץ הפרסי – כמו ארה"ב, נורבגיה או מדינות אפריקה – עשויות להגדיל את חלקן בשוק, אם תצליחנה להעלות תפוקה ולהציע יציבות יחסית. המציאות בטווח הארוך תושפע, בסופו של דבר, מיכולתו של העולם להחזיר את היציבות לאזור, וממהירות שבה ייבנו חלופות לאספקה המסורתית מהמפרץ הפרסי.