פיצויים בעשרות מיליארדים: כך המדינה מתכוונת לחלץ את המשק מהמשבר בעקבות מלחמת "עם כלביא"

משרד האוצר חשף מתווה פיצויים רחב היקף לעסקים ולעובדים שנפגעו מהעימות מול איראן. מי יזכה בכסף, כמה תקבלו, ומתי תראו את הסיוע בחשבון הבנק? כל הפרטים.

מלחמת "עם כלביא" שהחלה בעימות החריף מול איראן הותירה את המשק הישראלי עם פצעים כלכליים עמוקים. עסקים קטנים, בינוניים וגדולים דיווחו על ירידה דרמטית בהכנסות, חלקם נאלצו לסגור את שעריהם לחלוטין, ועשרות אלפי עובדים מצאו עצמם בחוסר ודאות תעסוקתית. הנזק הכלכלי ניכר בכל תחומי החיים: רחובות מסחריים שהתרוקנו, קווי ייצור שותקו, ורשת הביטחון הכלכלית של המדינה עומדת במבחן.

לאחר עשרה ימים של שיתוק חלקי במשק ולחץ ציבורי גובר, הכריז משרד האוצר יחד עם ההסתדרות ונשיאות המגזר העסקי על מתווה פיצויים רחב היקף שמטרתו לחלץ את הכלכלה מהמשבר ולספק ודאות לעסקים ולעובדים. המתווה, שעלותו המוערכת עד כה מגיעה לכ-10 מיליארד שקלים (כולל נזקי רכוש ישירים ועקיפים), משלב בין כלים שהופעלו במשברים קודמים, כמו תקופת הקורונה ומלחמת "חרבות ברזל", לבין חידושים המותאמים לאתגרי המלחמה הנוכחית.

לצד ההקלה המיידית שמביא המתווה, עולות גם שאלות מהותיות: האם הסיוע אכן יגיע בזמן? האם יצליח לבלום את ההידרדרות הכלכלית? ומה יהיו ההשלכות על תקציב המדינה והגירעון?

המתווה הכלכלי: מה המדינה מציעה

משרד האוצר הציג מתווה פיצויים שמטרתו להעניק רשת ביטחון רחבה למשק שנפגע קשה מהלחימה. התוכנית כוללת שורה של צעדים שנבנו בהשראת מנגנוני הפיצויים שפעלו בתקופת הקורונה ובמהלך מלחמת "חרבות ברזל", אך מותאמת לנסיבות הייחודיות של המערכה הנוכחית מול איראן.

המתווה נשען על שני עקרונות מרכזיים:
פיצוי על נזקים עקיפים לעסקים – באמצעות קרן הפיצויים של מס רכוש, המדינה תפצה עסקים בכל רחבי הארץ שנפגעו מירידה דרמטית במחזור הפעילות שלהם, כתוצאה מהמלחמה.
הקלות לעובדים – החזרת מודל החל"ת בנוסח מקוצר והקלות משמעותיות בתנאים לקבלת דמי אבטלה.

העלות המוערכת של התוכנית עומדת על כ־3–5 מיליארד שקלים עבור הנזקים העקיפים, כאשר במקביל הוקצה סכום דומה לפיצוי בגין נזקי רכוש ישירים (בעיקר פגיעות ישירות בטילים). סך הכול, מדובר בנטל תקציבי מצטבר של כ־10 מיליארד שקלים בשלב זה – סכום שצפוי עוד לגדול ככל שהמערכה תימשך.

לדברי שר האוצר בצלאל סמוטריץ', מדובר ב"מהלך של אחריות לאומית וערבות הדדית", שמטרתו להחזיר את המשק למסלולו ולהבטיח יציבות כלכלית תוך כדי לחימה.

הבחירה במודל "ההוצאות המזכות" מבוססת על הרצון להעניק פיצוי דיפרנציאלי שמבוסס על הוצאות העסק בפועל, ולא מענק אחיד שאינו לוקח בחשבון את גודל העסק ואת שיעור הפגיעה. זאת כדי למקד את הסיוע במי שנפגעו בצורה הקשה ביותר ולאזן בין הצורך לסייע לבין השמירה על תקציב המדינה.

פיצוי על נזקי רכוש: קרן מס רכוש נכנסת לפעולה

לצד הפיצוי לנזקים העקיפים, המדינה נערכה גם להתמודד עם הנזקים הישירים שגרמה הלחימה לתשתיות, לעסקים ולבתים פרטיים. קרן מס רכוש, הגוף האחראי לפיצוי בגין נזקים ישירים, כבר קיבלה עשרות אלפי תביעות בעקבות הפגיעות הישירות של הטילים ששוגרו מאיראן.

הפיצוי במס רכוש כולל שיפוי בגין נזקים למבנים, לציוד, לסחורה ולתכולה שנפגעה באופן ישיר. סכום הפיצויים על נזקים ישירים הוערך עד כה בכ־4.5 מיליארד שקלים, והוא מתווסף לעלות הפיצוי לנזקים העקיפים. העלות הזו צפויה להאמיר, שכן בכל יום לחימה נוסף נגרמים נזקים ישירים שמוערכים במאות מיליוני שקלים.

חשוב לציין כי תהליך התביעה במס רכוש שונה מתהליך קבלת המענקים לנזקים העקיפים: התביעה מוגשת ישירות לרשות המסים בצירוף הערכות שמאי ומסמכים תומכים, ולאחר בדיקה ואישור היא משולמת לניזוק. הממשלה הבהירה כי בכוונתה לקצר הליכים ככל הניתן כדי להזרים את הכספים לנפגעים במהירות המרבית.

הפיצוי לעסקים – כך זה יעבוד

המתווה שנבנה במשרד האוצר קובע מנגנון פיצוי דיפרנציאלי לעסקים, שנועד להבטיח שכל עסק יקבל סיוע בהתאם להיקף הפגיעה שספג ולמאפייניו.

עסקים קטנים (מחזור שנתי עד 300 אלף שקל)
עסקים אלו יקבלו מענק המשכיות עסקית קבוע לפי רמת הפגיעה במחזור ההכנסות.
הסכומים נקבעו מראש בהתאם למחזור העסק ורמת הירידה בהכנסות. לדוגמה:

• עסק עם מחזור של עד 50 אלף שקל יקבל 1,750 שקל בכל רמות הפגיעה.
• עסק עם מחזור של 107–150 אלף שקל יקבל בין 2,650 שקל (לירידה של 25%-40%) לבין 7,950 שקל (לירידה מעל 40%).
• עסק עם מחזור של 250–300 אלף שקל יקבל עד 14,025 שקל בפגיעה קשה.

עסקים בינוניים וגדולים (מחזור שנתי בין 300 אלף ל-400 מיליון שקל)
הפיצוי לעסקים בקבוצה זו מחושב לפי נוסחה המשלבת שני מרכיבים:
החזר תשומות והוצאות – החזר של בין 7% ל-22% מההוצאות הקבועות של העסק, בהתאם לשיעור הפגיעה במחזור.
החזר הוצאות שכר – החזר של 75% מהוצאות השכר, מוכפל בשיעור הירידה בהכנסות.

לכל רמת מחזור נקבעה תקרת פיצוי:

• עד 100 מיליון שקל מחזור: תקרה של 600 אלף שקל.
• 100 עד 300 מיליון שקל מחזור: תקרה מדורגת עד 1.2 מיליון שקל.
• 300 עד 400 מיליון שקל מחזור: תקרה של 1.2 מיליון שקל.

עסקים גדולים (מחזור מעל 400 מיליון שקל)
לראשונה הוקצתה "קופה" ייחודית בסך 60 מיליון שקל לטובת פיצוי עסקים גדולים, לאחר לחץ של נשיאות המגזר העסקי. המודל המדויק לחלוקת הכסף טרם נקבע, והוא ייבנה בשיתוף פעולה בין המדינה לנשיאות המגזר העסקי.

עובדים וחל"ת – השינויים שחשוב להכיר

לצד הסיוע לעסקים, המדינה יצרה גם מתווה מקל במיוחד לעובדים שנפגעו עקב השיתוק במשק. אחד השינויים המרכזיים במתווה הנוכחי הוא ההתאמות שנעשו במודל החל"ת (חופשה ללא תשלום), שנבנה הפעם כדי להקל על עובדים רבים שמצאו עצמם ללא פרנסה בעקבות המלחמה.

הקלות עיקריות לעובדים בחל"ת

• קיצור תקופת החל"ת המינימלית – אם בעבר היה נדרש חל"ת של 30 יום לפחות כדי לזכות בדמי אבטלה, כעת די בחל"ת של 14 יום בלבד (בתקופה שבין 14 ביוני ועד סוף החודש).
• תשלום מהיום הראשון – דמי האבטלה ישולמו מיידית, ללא הצורך להמתין חמישה ימים כפי שהיה נהוג בשגרה.
• ביטול ניכוי ימי חופשה – ימי החופשה הצבורים לא ינוכו מתקופת האבטלה.
• קיצור תקופת האכשרה – נדרש ותק של 6 חודשי עבודה מתוך 18 חודשים אחרונים (לעומת 12 חודשים קודם לכן).

איך זה יעבוד בפועל?
המעסיקים ידווחו לביטוח הלאומי על העובדים שיצאו לחל"ת, והביטוח הלאומי יעביר את דמי האבטלה ישירות לעובדים. העובדים לא יידרשו להגיש בקשה בעצמם בשלב זה. עם זאת, חשוב להדגיש כי חלק מההקלות מחייבות חקיקה – ולכן עד שהחוק יאושר בכנסת, ייתכן שהן טרם ייושמו בפועל.

המדינה מציגה את המתווה הזה כפתרון שמאזן בין צרכי העובדים והעסקים: העובדים יקבלו הכנסה בתקופת ההשבתה, ואילו המעסיקים נהנים מגמישות תפעולית מבלי להעמיס עלויות שכר כבדות בתקופה שבה ההכנסות צנחו.

החידוש: גם העסקים הגדולים יפוצו

אחד המאפיינים הבולטים של מתווה הפיצויים הנוכחי הוא ההחלטה לכלול גם את העסקים הגדולים – מהלך שמסמן שינוי במדיניות הממשלה לעומת מתווים קודמים.

בעבר, הן בתקופת הקורונה והן לאחר תחילת מלחמת "חרבות ברזל", נמנעה המדינה מלהעניק מענקי פיצוי לעסקים עם מחזור שנתי של מעל 400 מיליון שקל. הסיבה לכך הייתה הביקורת הציבורית והמקצועית על כך שחברות ענק נהנו מתמיכה ממשלתית למרות שיכולת ההתמודדות שלהן עם משברים גבוהה יותר, וחלקן אף חילקו דיבידנדים לבעלי המניות בעיצומו של משבר.

מה הוחלט הפעם?
בזכות דרישת נשיאות המגזר העסקי והבנת ההשלכות הכלכליות הרחבות של קריסת תאגידים מרכזיים, הוקצתה קופה ייעודית בסך 60 מיליון שקל לטובת סיוע לעסקים גדולים. הקופה תנוהל על ידי נשיאות המגזר העסקי בשיתוף פעולה עם משרד האוצר, והקריטריונים לחלוקת הכסף טרם נקבעו באופן סופי.

מדוע זה מעורר מחלוקת?
ההחלטה לפצות גם את הגדולים מעוררת ויכוח ציבורי וכלכלי: מצד אחד, מדובר בחברות שמעסיקות רבבות עובדים, וקריסתן עלולה לגרום נזק נרחב למשק. מצד שני, יש החוששים כי הכסף הציבורי ינותב לגופים שיש להם אמצעים להתמודד בכוחות עצמם, במקום לנתב את המשאבים לעסקים הקטנים והבינוניים שנפגעו בצורה קשה הרבה יותר.

מה צפוי בהמשך?
בימים הקרובים צפויה ועדת הכספים לדון בקריטריונים לחלוקת הקופה, כדי לוודא שהסיוע יגיע לעסקים שבאמת זקוקים לו לצורך שמירה על רציפות תפקודית והמשך העסקת עובדים.

המחיר התקציבי – והחששות לעתיד

מאחורי מתווה הפיצויים המרשים עומד תג מחיר כבד שמעורר דאגה בקרב אנשי המקצוע במשרד האוצר ובקרב מומחים חיצוניים. לפי ההערכות שהוצגו לציבור, עלות המתווה לעסקים ולעובדים צפויה להגיע ל־3 עד 5 מיליארד שקלים רק בגין הנזקים העקיפים של המלחמה. לכך יש להוסיף כ־4.5 מיליארד שקלים שהוקצו עד כה לפיצויים בגין נזקים ישירים – פגיעות ברכוש, מבנים, כלי רכב ותשתיות.

הסכום האמיתי יהיה גבוה יותר?
ההערכות הן שהעלות תגדל ככל שהמלחמה תימשך. לדוגמה, קרן מס רכוש מוציאה לפי הדיווחים כ־450 מיליון שקל ביום על פיצוי לנזקי הרכוש הישירים. אם הלחימה תתארך, היקף הפיצויים עלול לטפס לעשרות מיליארדי שקלים, מה שיקשה על הממשלה לעמוד ביעדי התקציב שהציבה לעצמה לשנים הקרובות.

איך המדינה מממנת את הפיצויים?
הפיצויים ממומנים בעיקר מקרן מס רכוש – קרן ייעודית שממומנת מהפרשות ממסי נדל"ן ומיועדת לפיצוי על נזקי מלחמה. עם זאת, מדובר בקרן רישומית: אין בה כסף מזומן שמחכה לשעת חירום, אלא היא מייצגת התחייבות תקציבית שהמדינה מממנת בפועל באמצעות גיוס חוב מהשווקים. הדבר אמנם מאפשר שלא להגדיל רשמית את הגירעון בטווח הקצר, אך בפועל מדובר בהוצאה תקציבית משמעותית שמשפיעה על החוסן הכלכלי של המדינה.

החששות לטווח הארוך
החשש המרכזי הוא מפני גל אינפלציה שעלול להתפתח אם המדינה תאלץ להזרים כמויות אדירות של כסף למשק כדי לממן את הפיצויים והסיוע. כאשר כמות הכסף במשק גדלה באופן חד מבלי שיש לכך גיבוי בגידול בייצור ובהכנסות המדינה, המחירים עלולים לזנק, והכוח הקנייה של הציבור יישחק. מצב כזה יפגע במיוחד בשכבות החלשות, עלול להוביל לעליית ריבית מצד בנק ישראל במטרה לבלום את האינפלציה, ויכביד עוד יותר על החוב הציבורי. כעת ניצבת הממשלה בפני אתגר עדין: לספק מענה כלכלי מהיר ויעיל לאזרחים ולעסקים שנפגעו – מבלי להצית תהליכים שעלולים לפגוע ביציבות המשק ולהוביל לסחרור אינפלציוני.