רבים מההורים שפותחים את פירוט החיסכון של ילדיהם מגלים שהם בכלל לא בחרו איפה יתנהל החיסכון. המדינה עשתה זאת בשבילם. כברירת מחדל, אם לא התקבלה החלטה אחרת, כספי החיסכון מנוהלים במסלול חיסכון בנקאי – לרוב בריבית נמוכה יחסית וללא גישה לשוק ההון. בנקודת הזמן הזו, בשנת 2025, כאשר מדדי הבורסה שוברים שיאים והתשואות של קופות הגמל מטפסות בקצב מהיר, מדובר בהחלטה שיכולה לעלות הרבה מאוד כסף – לא היום, אלא בעתיד.

החיסכון הבנקאי מעניק ודאות, אבל כמעט ואינו מייצר רווח. הריבית בבנקים נעה סביב 2% עד 3.5% בשנה, וגם זה תלוי במוסד הבנקאי ובמסלול שנבחר. לעומת זאת, חיסכון בקופת גמל להשקעה מציע מסלולי השקעה מגוונים, שמאפשרים להיחשף לשוק ההון, למניות, לאג"ח ולאפיקים נוספים – בהתאם לרמת הסיכון שההורה בוחר. בשנים שבהן השוק מציג תשואות חיוביות דו־ספרתיות, הפער בין המסלולים יכול להגיע לאלפי שקלים.

כדי להבין את סדר הגודל: השקעה קבועה של 114 ש"ח מדי חודש, לאורך 18 שנה, במסלול בנקאי עם ריבית של 3%, תניב בסופו של דבר חיסכון של כ־30,000 שקלים. לעומת זאת, אותה השקעה במסלול השקעה שמניב בממוצע 6% לשנה תסתיים עם סכום של יותר מ־41,000 שקלים. אם התשואה תגיע ל־8%, מדובר כבר בכ־50,000 שקלים. מדובר בפער של עשרות אחוזים, שמושפע מהחלטה אחת: האם לקחת סיכון מחושב – או להישאר בברירת המחדל.

למרבה המזל, לא חייבים להישאר עם ההחלטה המקורית. ביטוח לאומי מאפשר להורים לשנות בכל עת את מסלול ההשקעה בקופת הגמל – ואף להעביר את ההפקדות העתידיות (אך לא את הכסף שהופקד עד כה) מקופת גמל אחת לאחרת, או מהבנק לקופת גמל, בהתאם לרצונם. חשוב להדגיש: לא ניתן להעביר את הכסף שכבר הופקד בבנק אל קופת גמל – רק את ההפקדות העתידיות. לכן, ככל שממתינים עם ההחלטה הזו, ההשפעה שלה הולכת וקטנה.

המעבר בין המסלולים אינו כרוך בקנסות או בעמלות. זהו תהליך פשוט יחסית, שמתבצע דרך האתר של הביטוח הלאומי, ולעיתים גם דרך הגוף הפיננסי עצמו. במקרים מסוימים, יש טעם להתייעץ עם יועץ השקעות או סוכן ביטוח שמבין בתחום, אבל לא חייבים – ההחלטה היא שלכם, והמידע זמין ונגיש.

הרבה הורים נוטים לחשוב שזה "עוד חיסכון קטן", או ש"זה לא משנה הרבה". אבל האמת היא שדווקא בגלל שמדובר בסכומים קטנים וקבועים לאורך שנים, הכוח של הריבית דריבית הופך את החיסכון הזה למשמעותי. שוק ההון לא מבטיח תשואות, אבל ההיסטוריה מוכיחה שהוא מייצר צמיחה – במיוחד בטווח הארוך. כשזה נוגע לחיסכון שייפתח לילד בגיל 18 או 21, זה בדיוק הטווח שצריך לחשוב עליו.

ההחלטה איפה מנוהל החיסכון של הילד היא לא טכנית. היא כלכלית, אסטרטגית, ומעל הכול – אישית. האם אתם מחפשים יציבות מוחלטת גם במחיר של תשואה מינימלית? או שאתם מוכנים לקחת רמה מסוימת של סיכון כדי להעניק לילדים נקודת פתיחה גבוהה יותר בבגרותם? עכשיו זה הזמן לשאול את השאלה הזו. ובעיקר: לפעול בהתאם לתשובה.