חוזרים לבסיס: בעידן של רעש אינסופי, מנהלי השקעות מחזירים את הניתוח הפונדמנטלי למרכז

השווקים הפיננסיים של השנים האחרונות מתנהלים תחת רעש רקע כמעט בלתי פוסק. מהפכות טכנולוגיות, מלחמות סחר, תנודתיות בריביות, אי־ודאות פוליטית וזרימת מידע חסרת תקדים – כל אלה הפכו את זירת ההשקעות למורכבת, לעיתים כאוטית. בתוך כל זה, נרשמת תופעה מעניינת: יותר ויותר מנהלי השקעות, אנליסטים וקרנות – חוזרים למקורות. פחות "לשחק את המומנטום", יותר לנתח לעומק.

למעשה, יש מי שכבר מדברים על תקופת רנסנס של ממש לניתוח הפונדמנטלי – אותה גישה שמנסה להבין לאן פני החברה או הסקטור לאורך זמן, דרך בחינה של תזרים, הנהלה, שוק יעד, יתרון תחרותי ועוד. לא מדובר בטרנד נוסטלגי. זו תגובת נגד לשנים של התנהלות שמתבססת בעיקר על רעש תקשורתי, מדיה חברתית, וספקולציה קצרצרה.

סבלנות חוזרת לאופנה

"יש גבול כמה זמן אפשר לרכוב על גלים של סיפור טוב בלי גיבוי אמיתי במספרים", אומר אנליסט בכיר בקרן ציבורית גדולה. "ראינו מה קרה עם SPACים, עם מניות Reddit, עם בועת הקריפטו. עכשיו יש תיקון התנהגותי – לא רק בשוק עצמו, אלא גם בגישה של השחקנים הרציניים יותר".

אחת האינדיקציות לכך היא חזרה לשימוש נרחב יותר במודלים תמחור קלאסיים, בדוחות ניתוח מגזריים ובבניית תחזיות רווח ארוכות טווח – גם במחיר של פספוס תנודתיות קצרה. קרנות רבות מחייבות כיום את הצוותים הפנימיים להציג תחזיות מסודרות, כולל הנחות מאקרו, תרחישים אלטרנטיביים וסימולציות תשואה – תהליך שמזכיר, גם אם רק במבנה, את עולם כתיבת התזות מהאקדמיה.

סוף עידן האינטואיציה

כמעט עשור של ריבית אפסית, אינפלציה נמוכה ושוק שוורי אינסופי אפשרו התנהלות כמעט חסרת סבלנות. השקעות התקבלו לפי תחושת בטן, תחזיות עמומות או פשוט זרם תקשורתי חיובי. אבל המעבר לעולם של עלויות הון אמיתיות מחייב גם שינוי תרבותי: כסף נהיה יקר יותר, טעות נהיית יקרה יותר – ולכן תהליך קבלת ההחלטות צריך להתבגר.

"אנחנו רואים את זה גם אצל לקוחות פרטיים", אומרת יועצת השקעות מבית השקעות מוכר. "אחרי שנתיים של 'FOMO', הרבה מאוד משקיעים רוצים לחזור לתהליך של ניתוח, להבין מה הם קונים, לאן זה יכול ללכת, ומה יכול לטרוף את הקלפים".

הסקטורים שנהנים מהשינוי

המגמה הזו ניכרת במיוחד בסקטורים שבהם הסיפור מורכב ודורש ניתוח עומק – כמו תעשיית האנרגיה, תחום הפינטק או טכנולוגיות עמוקות בתחום הביולוגיה. אלו תחומים שמחייבים השקעת זמן בלמידה, הבנת רגולציה, מיפוי שוק – תהליך שפעם נחשב ארוך מדי לטעמו של השוק, אבל היום מתחיל לקבל שוב מקום.

חברות שיש להן סיפור ברור, תחזיות סולידיות, ושקיפות כלפי המשקיעים – נהנות מפרמיה בשוק. לעומת זאת, חברות עם נרטיב סוחף אך בלי תשתית פיננסית איתנה, נתקלות עכשיו בביקורת רבה יותר מצד אנליסטים, ולעיתים גם במניית שוק שמתאכזבת מהפער שבין סיפור למציאות.

גם משקיעים פרטיים מצטרפים

השינוי לא עוצר בגופים המוסדיים. גם משקיעים עצמאיים, שמתנהלים דרך ברוקרים דיגיטליים, מתחילים להבין את חשיבות ההעמקה. מספר אתרים, אפליקציות ובלוגים מציעים כיום כלים פשוטים לניתוח פונדמנטלי, ויותר משקיעים מחפשים גישה "איטית ואינטליגנטית" – מתוך הבנה שרווח אמיתי לא נולד בטווח של יומיים.

"זה לא שחייבים להפוך לאנליסטים", מסביר יועץ השקעות עצמאי, "אבל כן יש דרישה חדשה בשוק מצד הציבור – להבין על מה מבוססת ההשקעה. אם אין לי מענה לשאלה 'למה אני קונה את החברה הזאת', אולי עדיף להמתין רגע עם ההשקעה".

חזרה ברוכה לשפיות

החזרה לניתוח עומק, לגישות שמרניות ולביסוס תחזיות אינה נסיגה – אלא התבגרות. עולם ההשקעות תמיד נע בין רגש לשכל, בין סיפור לנתון, ובין אינטואיציה לעובדה. אחרי שנים של התנהלות על אדרנלין, נראה ששוק ההון מחפש שוב את נקודת האיזון.

במובנים רבים, אפשר לראות בכך תזכורת שהשקעות – כמו כל פעולה כלכלית נבונה – צריכות להתחיל בשאלה אחת פשוטה: מה אני יודע, מה אני מניח, ומה אני עדיין צריך לבדוק. לפעמים, דווקא בתוך עולם רועש, יש ערך מיוחד לדממה של תהליך חשיבה סבלני ומעמיק.