האם חברות שהשתחררו מעול ההסתדרות יציגו תשואת יתר? התפקיד של התנועה לחירות בתעסוקה

מאת: שלמה ויונתן בן-עמי

במציאות המשפטית של היום, לצערנו הרב ולבושתנו, שליש מהעובדים בארגון יכולים לכפות על שני השלישים הנוספים ועד יציג שייצג אותם אף אם אינם רוצים להיות מאוגדים כלל. ההסתדרות מגייסת שליש מהעובדים בדרכים לא דרכים על מנת לאלץ את כלל העובדים להיות מיוצגים על ידה. לאחר שההסתדרות נכנסת לארגון במקרים רבים היא יוזמת סכסוכי עבודה שבסופו של דבר פוגעים גם בעובדים וגם בחברה.

בין היתר כדי לתקן מצב זה קמה תנועת תחרות-התנועה לחירות בתעסוקה. "תחרות" היא עמותה שפועלת בין היתר לסייע לעובדים שאוגדו כנגד רצונם להשתחרר מעול ההסתדרות. עד כה "תחרות" הצליחה לגאול שתי חברות: אפקון ופלרם.

לדעתנו השחרור מההסתדרות יכול להוביל לשיפור בביצועי החברה בכמה דרכים: שיפור ביחסי העבודה, מניעה של סכסוכי עבודה, עליה בשביעות הרצון של העובדים והגברה של תחושת החיבור למקום העבודה. בנוסף, לדעתנו חברה שהעובדים שבה מלכתחילה פנו לבקש עזרה מעמותת "תחרות" היא חברה שבה לעובדים היה מה להפסיד מהשתלטות של ההסתדרות. כלומר מדובר בחברות שיחסי העבודה בהם הם נכס שלעובדים היה חשוב לשמר. יחסי עבודה טובים הם מנבא חשוב להצלחת החברה. כלומר יש שני נתיבי סיבתיות שמקשרים בין שחרור מעול ההסתדרות על ידי "תחרות" לבין הצלחת החברה: בנתיב הראושן השחרור מעול ההסתדרות גורם לשיפור בביצועי החברה ואילו בנתיב השני השחרור מעול ההסתדרות מעיד על חוזקה של החברה מלכתחילה.

לפי התאוריה שהצענו נצפה שחברות שנעזרו בתנועה לחירות בתעסוקה יציגו תשואת יתר בשוק ההון. חשבנו לבדוק את התאוריה הזאת באמצעות מחקר. המחקר מתבסס על מעקב תשואות של תיק וירטואלי הכולל את המניות של החברות ששוחררו מעול ההסתדרות בעזרת "תחרות" כאשר בכל פעם ש"תחרות" עוזרת לחברה נוספת המניה נכנסת לתיק והמשקל מתחלק בין כל המניות באופן שווה. המחקר מתחיל ביום שבו הודיעה "תחרות" על הצלחת השחרור של החברה הראשונה: 18.12.18. להערכתנו טווח של שנה מתאים למחקר ולכן המחקר יסתיים ב17.12.19. בתאריך זה נחשב את תשואת התיק, נשווה אותה לתיק השוק (תל אביב 125) ונדווח לכם על התוצאות.

ועל כך אמרו חכמים: הישארו עמנו!