קרנות סל וניהול השקעות אקטיבי לעומת ניהול השקעות פאסיבי

צורות השקעה פיננסיות

ישנן שתי צורות השקעה במוצרים פיננסיים:

• מוצרים פיננסיים אקטיביים: תחום זה כולל קרנות נאמנות רגילות וניהול תיקים. בתחום זה מנהלי ההשקעות והאנליסטים המעוניינים להשקיע בתחום מסוים מבצעים ניתוח של החברות המושקעות ומגיעים למסקנה באיזו חברה כדאי יותר להשקיע.
• מוצרים פיננסיים פאסיביים: עולם תעודות הסל, או בשמן כיום קרנות סל. מדובר בגישה חדשה יחסית בעולם ההשקעות לפיה לא נוכל לדעת מהי החברה העדיפה להשקעה, כך שלא צריך להתעסק באילו מניות לבחור, אלא צריך להתמקד באלוקציה. המונח אלוקציה מתייחס להקצאת נכסים המתבצעת בעת בניית תיק השקעות ומטרתה ליצור תיק מגוון ומאוזן המורכב מאפיקי השקעה שונים. כלומר צריך להחליט כמה אחוזים כדאי להשקיע במניות, באילו סוגי מניות (ישראל, חו"ל), באילו שווקים (מפותחים או פחות מפותחים), האם באג"ח קונצרני או ממשלתי.

מהו ניהול פאסיבי?
• ניהול פאסיבי הינה אסטרטגית ניהול אשר בה מנהל ההשקעות מקבל כמה שפחות החלטות השקעה בכדי להפחית את עלויות העסקה והמיסוי.
• שיטה מרכזית ליישום הניהול הפאסיבי הינה בחיקוי מדדים דרך מכשירי אינדקס שונים כגון: קרנות מחקות ותעודות סל.

מהו ניהול אקטיבי?
• ניהול אקטיבי הינה אסטרטגיה לניהול השקעות אשר מטרתה תשואה עודפת על מדד יחוס.
• לצורך ניסיון השגת תשואה עודפת זו, מנהל ההשקעות מנסה לאתר את הנכסים במדד שלהערכתו ישיגו תשואה עודפת ואת הנכסים במדד שלהערכתו ישיגו תשואת חסר.
• במצב אידיאלי, מנהל ההשקעות, ינצל עיוותי שוק להשגת תשואה עודפת – קניית מניות המתומחרות בחסר או מכירה בחסר של מניות המתומחרות מעל לערכן. כלי העבודה לצורך הליך זה הינם: מחקר מגמות מאקרו ומגמות בשוק, ארביטרז' מיזוגים ורכישות, אסטרטגיות אופציות וכד'.

 

 

הרציונל בניהול פאסיבי: למה קרנות הסל (ETFs) נחשבות ליותר טובות?

ראשית, בטווח הארוך המשקיע הסביר ישיג ברוטו (ללא עמלות) את תשואת ממוצע השוק, לכן המשקיע ירוויח יותר מהפחתת עלויות העסקה מאשר מלנסות להשיג תשואה עודפת על הממוצע. בעולם האקטיבי נדרש לשלם דמי ניהול גבוהים (קרוב ל-3%, לעומת הריבית חסרת הסיכון של בנק ישראל שהיא 1.5%). כלומר ההשקעות האקטיביות הן יקרות יותר לעומת זאת קרנות הסל הן מכשיר שעוקב אחר המדד ונחשב לזול (דמי ניהול נמוכים יותר). איך אפשר להסתדר עם דמי ניהול אפסיים? בניהול פאסיבי לא צריך צוות אנליסטים, ועדות השקעה, ומנהלים כדי לבחון מהם המניות שצריך להשקיע. כל מה שצריך זה מכשיר שעוקב אחר מדדי המניות, כלומר נדרש חישוב טכני בלבד שמחשב יכול לעשות בקלות. לכן העלויות נמוכות יותר. המשקיע הסביר שפועל באמצעות מנהל השקעות חייב לפקח באופן שוטף כי מנהל ההשקעות פועל בהתאם להגדרות יחס הסיכון תשואה שהוגדר. לפיקוח זה יש עלויות שיש לקחת בחשבון במסגרת התשואה הצפויה. לעומת זאת בהשקעות פסיביות המשקיע יודע בדיוק במה הוא משקיע ויכול לעבור בין ETFs בקלות. כמו כן, מחקרים אמפיריים הוכיחו כי רוב אסטרטגיות ההשקעה המנסות לנצל את התנודתיות בשוק אינן משיגות את תשואת השוק על כן אסטרטגיה יציבה כגון השקעה פאסיבית באינדקס נחשבת יציבה יותר.

שיקול נוסף הוא הנזילות/סחירות. כשרוצים לקנות קרן נאמנות (אקטיבי) מזרימים הוראה לקרן והיא קונה רק בסוף היום, לא משנה מה קרה במהלך היום, כלומר הקרן עושה את הרכישות עם סיום המסחר. לעומת זאת תעודת סל נזילה וסחירה במהלך כל היום, כך שניתן בכל רגע נתון לקנות את מדד המניות. המדדים יכולים לזוז לא מעט במהלך היום, כך שהיתרון לעשות רכישה מתי שרוצים הוא יתרון גדול. הסבר נוסף לתופעה שניהול פסיבי ריווחי יותר הוא "היפותזת השוק היעיל" שקובעת בין היתר שבשוק הנמצא בשיווי משקל מחירי ני"ע משקפים את כל המידע הרלוונטי אודות ני"ע. על כן, מקובלת הפרשנות שזה בלתי אפשרי בשיטת מוגדרת להשיג תשואה עודפת דרך ניהול אקטיבי. שיקול נוסף לטובת הכלים הפאסיביים הוא השקיפות והעדר ניגוד אינטרסים. כשקונים קרן מנהל ההשקעות יכול לעשות מה שהוא רוצה, ולמחרת לשנות את דעתו לגבי ביצועי המניות לעומת השוק. מנהל ההשקעות עשוי לרכוש השקעות מסויימות משיקולים זרים ולא משיקולי תשואה ללקוחות. לעומת זאת ברכישת תעודת סל יודעים בכל רגע מה הוא מחזיק (הרכב המדד באינטרנט). הסבר תיאורטי נוסף מתבסס על מודל CAPM שקובע בין היתר כי בשוק בשווי משקל כל המשקיעים יחזיקו את תיק נכסי השוק ונכס חסר סיכון. לאור זאת, אחזקה של השקעה פאסיבית באינדקס הינה ההשקעה המתאימה ביותר למודל.