אולפני אלרום ניצלו מסגירה בזכות חמישה עובדים נחושים

מה קורה כשמפעל חיים קיבוצי עומד לפני סגירה? ממש כמו בסרט הוליוודי, מגיעים גיבורי העל להציל את המצב. הסיפור של אולפני אלרום, אחד המוסדות הותיקים ביותר בעולם הקולנוע הישראלי, מתחיל בתחילת שנות השמונים של המאה הקודמת בסיפור שמהלך קסם בתמימותו. הסיפור הנוכחי של האולפנים, שעמדו לאחרונה לפני פשיטת רגל וסגירה אחרי ארבעים שנות פעילות ונקנו על ידי חמישה מהעובדים המסורים, שביקשו להציל את המוסד הותיק, לא פחות קסום מסיפור ההקמה.

הכל התחיל ב-1983 אז התגבשה בקיבוץ מרום גולן שברמה חבורה של צעירים שחיפשו מה לעשות בערבים הארוכים והחורפיים מאד של הקיבוץ הצפוני. ההסתדרות החלה לשלוח לצעירים מהגולן סרטים לצפייה, אחד מדי שבוע.

בשלב מסוים שמו לב שהתרגומים לא משרתים את הסרטים הקלאסיים שהופיעו על המסך בחדר התרבות של הקיבוץ. קבוצת הצעירים פנתה למחלקת הסרטים בהסתדרות והציעה לנסות ולהפיק תרגומים מעודכנים ואיכותיים יותר. כך התחיל סיפור האולפנים שהפכו עם השנים לשם דבר בעולם הקולנוע והטלוויזיה הישראלי.

מתחת לעיניהם המקצועיות של עובדי האולפנים, שנשלחו מטעם הקיבוץ ללמוד באופן רשמי הפקת כתוביות ותרגום, עברו עם השנים מאות סרטים ותוכניות טלוויזיה, ביניהם "אבא גנוב", "גבעת חלפון", הסרטים של אלמודובר, סדרות כמו "היפים והאמיצים" ו"בוורלי הילס" ועוד.

עם השנים ועם התפתחותה של הטלוויזיה בישראל, החלו האולפנים הצפוניים להעניק את שירותיהם לחברות הטלוויזיה הגדולות, ביניהן הוט, הטלוויזיה החינוכית, יס ואחרות.

 

מעשרות עובדים לצוות של בודדים

אולפני אלרום הפכו לאימפריה קיבוצית החל משנת 2000 אז החלה מגמת ריבוי הערוצים והתפתחות הטלוויזיה בכבלים ואחר כך בלוויין. כ-70 אנשים עבדו בתוך האולפנים הרחבים שהשתרעו על פני הבניין הקיבוצי ובשלב מסוים נפתח גם סניף בניו יורק.

הפקת הכתוביות ב"אולפני אלרום" הפכה לתו תקן עבור חברות הטלוויזיה והסרטים שהשתמשו בשירותי החברה בשפע, כך עד השנים האחרונות. לפי אנשי האולפנים, בשנים האחרונות צומצמה הפעילות והחברה נקלעה לבעיות כלכליות.

האינטרנט ועולם הדיגיטל שהוביל לכלים טכנולוגיים מתקדמים ולהתייעלות של ערוצי המדיה והטלוויזיה צמצמה את השימוש באולפנים. ההכנסות מתרגומים והפקת כתוביות ירדו ולבסוף גם פוטרו עובדים רבים. מצוות של עשרות אנשים, הפכו האולפנים למקום שבו עובדים רק אחדים מחברי הקיבוץ. במהלך שנת 2020 הוחלט לבסוף למכור את האולפנים.

 

הצילו את המצב

נעם גל, מוטי יאיר, יניב קלמי, מרים בר ושירלי ויסמן היו חמישה מתוך עשרת העובדים שעוד נותרו בחברה. כששמעו את החדשות הקשות החליטו יחד לעשות צעד אמיץ ולהציל את פעילות האולפנים.

בארץ סיפורים כאלו, על עובדים המצילים את החברה העומדת בפני סגירה ורוכשים אותה, נדירים ולרוב מדובר בבירוקרטיה סבוכה ובתהליכים שיכולים להימשך לאורך שנים ארוכות, בהם החברה נותרת תקועה ללא אפשרות להתפתח.

בארצות הברית ובמדינות אחרות ישנם מודלים מוכרים, ביניהם מודל ESOP המסתמך על בעלות של עובדים המנהלים את החברה ונמצאים בועד המנהל או רוכשים מניות שליטה מהותיות בחברה והופכים למעשה לחלק מבעליה. המודל הזה מוכר הן בקרב עסקים קטנים ומקומיים והן בקרב חברות כמו פרוקטר אנד גאמבל למשל, שהפכו לחברות ציבוריות ענקיות המונפקות בבורסה בזכות המודל הזה.

אצל חבורת הקיבוצניקים מהצפון ההחלטה לרכוש את האולפנים הייתה בעיקר רגשית. מתוך עשרת העובדים שנותרו באולפנים לקראת הסגירה רק חמישה הסכימו עם תחושת הבטן שצריך לפעול ולעשות משהו.

חמשת החברים התכנסו והחלו לגבש תוכנית להשגת המימון לאחזקת האולפנים. לבסוף, הגישו תוכנית להנהלה הכלכלית של הקיבוץ. התוכנית כללה טבלאות עם נתונים לגבי הכנסות והוצאות צפויות ותוכנית לשיקום האולפנים ושינוי המצב – מתמונת הפסדים לתמונת רווחים.

המשא ומתן מול ההנהלה הקיבוצית נמשך לאורך כמה חודשים במהלכם התנהלו מגעים למכירת האולפנים לגופים נוספים שהביעו התעניינות. לאורך כל החודשים בהם נערכו פגישות וישיבות, המשיכו החמישה לעבוד ולתכנן את מהלכי השיקום של האולפנים.

בתחילת שנת 2021 התקיימה אסיפה כללית בקיבוץ שבה אושרה מכירת האולפנים לחמשת העובדים שהפכו לבעלי המקום. במהלך האסיפה הוצעו גם הצעות חלופיות, ביניהן הצעה שהעובדים יקבלו את ניהול האולפנים ללא צורך בתשלום מצדם וינהלו אותם בחינם, אך העובדים עצמם סירבו להצעה זו. בהמשך השנה החלו האולפנים לפעול כשחמשת העובדים לשעבר מנהלים ומתפעלים את המשרדים ומקדמים פעילות חדשה באולפנים.

 

שינויים בגישה וגם במיקום

העובדים שהפכו למנהלים החלו לקדם פרויקטים חדשים של תרגום והפקה בין היתר של סדרות מצליחות כמו "טהרן" עבור ערוץ כאן 11 והפקות מדוברות נוספות. בנוסף, המשיכו לעבוד על ההפקות הותיקות, כמו "היפים והאמיצים", סדרה שתורגמה באולפנים מאז הגעתה ארצה.

במהלך השנה שחלפה החליטו להעביר את האולפנים למבנים חדשים ולהותיר את המבנה הישן והותיק לקיבוץ, שיהפוך אותו לאזור תיירות חדש שיחבור לאזורי תיירות נוספים שהתפתחו בשנים האחרונות בגולן, ביניהם בקיבוצים הסמוכים עין זיוון ואורטל.

מאז רכישת האולפנים על ידי חמשת העובדים נעשו פעולות עסקיות ושיווקיות כדי לשקם את הפעילות ולהבטיח הגדלה של ההכנסות וצמצום הפערים והחובות. במהלך השנה הקרובה יצאו מספר סרטים שהאולפנים ביצעו עבורם שירותי הפקה של כתוביות ותרגום. בנוסף, מנהלי האולפנים שעדיין לא החזירו את כספי ההשקעה במכירה ואת הלוואת הבעלים, ממשיכים לייצב את האולפנים באמצעות שינוי בגישת הניהול ולמידה של אפשרויות טכנולוגיות מתקדמות, מכשור חדש ועוד.

לפני כל רכישה של עסק, גם ובעיקר אם היא נעשית ממניע רגשי, חשוב לבצע הערכת שווי. פנו אלינו במייל info@valuations.co.il או בטופס למטה ונשמח לעזור לכם עם הערכת שווי מקצועית.